חלק ב' : התנהגות כלי שייט בראות מוגבלת. סימן 3 – התנהגות כלי שייט בראות מוגבלת

 חלק ב' : התנהגות כלי שייט בראות מוגבלת. סימן 3 – התנהגות כלי שייט בראות מוגבלת

חלק ב': התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת. סימן 3 – התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת

סימן 3 – התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת

תקנה 19 – התנהגות כלי שיט בראות מוגבלת


(א) תקנה זו חלה על כלי שיט שאינם רואים זה את זה, כשהם שטים בשטח בעל ראות מוגבלת או סמוך לשטח כאמור.


(ב) כל כלי שיט יעשה דרכו במהירות בטוחה, מהירות המותאמת לנסיבות ולתנאים השוררים בשל ראות מוגבלת; כלי שיט ממוכן חייב שמנועיו יהיו מוכנים לתמרון מיידי.

(ג) כל כלי שיט יתחשב התחשבות ראויה בנסיבות ובתנאים השוררים של ראות מוגבלת בעת מילוין של תקנות סימן 1 לחלק זה.

(ד) כלי שיט המגלה באמצעות המכ"ם בלבד את נוכחותו של כלי שיט אחר, יקבע אם מתפתח והולך מצב של קרבה יתרה או קיימת סכנת התנגשות; אם כך הדבר, הוא חייב לנקוט פעולה מונעת במועד מוקדם, ובלבד שבשעה שפעולה זאת מהווה שינוי אורח, יימנע האמור לקמן, ככל האפשר:
(1) שינוי אורח לשמאל למען כלי שיט שמלפני הרוחבית, שאיננו כלי שיט שאותו עוקפים;
(2) שינוי אורח לעבר כלי שיט שברוחבית כלי השיט או שמאחורי הרוחבית.

(ה) למעט מקום שנקבע שסכנת התנגשות איננה קיימת, כל כלי שיט השומע לכאורה מלפני רוחביתו את אות הערפל של כלי שיט אחר, או שאינו יכול למנוע מצב של קרבה יתרה עם כלי שיט אחר קדימה מרוחביתו, יקטין את מהירותו עד כדי המינימום שבו יוכל לשמור את אורחו. הוא חייב, אם נחוץ הדבר, לעצור לחלוטין את התקדמותו, ובכל מקרה לשוט בזהירות מרבית עד שסכנת ההתנגשות תחלוף.