מטאורולוגיה
מטאורולוגיה
|
רמה – High מערכת המתוארת ע"י איזוברים סגורים, חיצונים בעלי לחץ נמוך יותר ופנימיים בעלי לחץ גבוה יותר. במרכזם אזור הלחץ הגבוה ביותר. הרמה נייחת יחסית. כיוון הזרימה עם כוון השעון – אנטיציקלונית. בעלת נטייה להתבדרות. מחמת שקיעת האוויר צפוי מז"א חם, ללא עננות, אך אפשרות לערפילים ואובך. רמה טרמלית – לעיתים, כאשר נוצר ריכוז אוויר קר על שטח נרחב, תיווצר רמה הקרויה "רמה טרמלית". רמה זו מאופיינת ע"י מז"א קר ונאה, עם אפשרות לערפילים.
 שקע – Low מערכת המתוארת ע"י איזוברים סגורים, חיצונים בעלי לחץ גבוה יותר ופנימיים בעלי לחץ נמוך יותר ובמרכזם איזור הלחץ הנמוך ביותר. את השקע מאפיינת תנועה מהירה. התכנסות ועליית אוויר, כלומר אי יציבות. מז"א בד"כ מעונן ופעיל כתלות במידת אי היציבות ובכמות הלחות שבאוויר. כיוון הזרימה בשקע הוא נגד כיוון השעון – ציקלוני ומתכנס למרכז השקע. לעיתים רבות מלווה השקע בחזיתות – מפגש בין שני גושי אוויר שונים וכתוצאה מז"א פעיל מאד. שקע נע במהירות גבוהה ועד מאות קילומטרים ביום. שקע טרמילי – שקע הנוצר באזור של אוויר חם מאד. בד"כ שקע קטן ולא פעיל. לעיתים דווקא פעיל מאד כגון המונסונים בדרום מזרח אסיה.  חזית אזור מפגש בין גושי אוויר בעלי תכונות שונות מחמת השוני בתכונות יווצר אזור פעילות חריף.  התפתחות מערכת חזיתות. שלב ראשון – קו מפגש/חזית ישר בין גוש אוויר חם לגוש קר. שלב שני – מופיעה הפרעה הגורמת לתנועה סיבובית. שלב שלישי – נוצר שקע ובו שני קווי חזית – חזית חמה – האוויר החם רודף אחר האוויר הקר. חזית קרה – האוויר הקר רודף אחר האוויר החם. חזית קרה מהירה מחזית חמה ועל כן המרחק ביניהן פוחת. שלב אחרון – החזית הקרה מסיגה את החמה והן מתאחדות ומתקבלת "אוקלוזיה" המאפיינת את סוף דרכו של השקע.
 מאפייני החזית הקרה האוויר הקר תופס את מקומו של האוויר החם. מכיוון שאוויר קר כבד מאוויר חם, בתנועתו הוא חודר מתחת לאוויר החם וגורם עלייתו מעלה. הזרימה האנכית מעלה יוצרת עננות הנעה בקדמת החזית. העננות הינה ערמתית עם אפשרות לגושי ענני קומולונימבוס – CB. החזית הקרה נעה בכוחות עצמה ולאחר מעבר קו החזית צפויה עליה בלחות, ירידת טמפ' והרוח תתחזק ותחוג מדרום מערבית לצפון מערבית.  מאפייני החזית החמה האוויר החם תופס מקומו של האוויר הקר. מאחר והאוויר החם קל מן האוויר הקר הוא תופס את מקומו של האוויר הקר כאשר זה מתקדם והולך. עקב זאת נוצר קו חזית משופע של אוויר קר אשר עליו מטפס החם. שיפוע קו חזית זה מתון משל קו החזית של הקרה וערכו בד"כ 1/200. קצב הטיפוס איטי ולכן העננות שתיווצר היא בד"כ שכבתית. היות שקו החזית ברום מקדים את קו החזית בקרקע, סדר ההתרחשויות בחזית חמה : בתחילה הופעת עננות גבוהה. אח"כ עננות בינונית ולבסוף מז"א נאה, בשל העדר לחות. לאחר מעבר החזית צפויה ירידה בלחות, עלית טמפ' והרוח תחוג מדרום מזרחית לדרום מערבית. היה וגוש האוויר אינו יציב ובעל לחות גבוהה, עשויים להתפתח ענני קומולוס וגשמים עזים.
 עננים העננים הם הלחות המופרשת כטיפות מים או גבישי קרח מגוש אוויר עולה ואשר הגיע לרוויה. העננים נוצרים בדרך כלל כתוצאה מתנועה אנכית כלפי מעלה של גוש האוויר והקרוי גם קונבקציה – זרימה אנכית של אוויר. רום התעבות הוא הגובה בו גוש אוויר מגיע לרוויה – נקודת הטל. מתחת לרום ההתעבות מכיל האוויר אדי מים. מעל רום ההתעבות מכיל האוויר אדי מים, טיפות מים ו/או גבישי קרח. באוויר בו הזרמים האנכיים חלשים, ייווצרו עננים שכבתיים – ענני סטרטוס. באוויר בו הזרמים מפותחים ונישאים יותר לגובה. ייווצרו עננים בעלי מבנה אנכי. ככול שהזרימה האנכית חזקה יותר, יהיו העננים מפותחים יותר ובעלי סיכוי טוב יותר לממטרים. יצירת עננים כאשר גוש אוויר עולה, הלחץ עליו פוחת, הוא מתפשט ומתקרר. שעור ההתקררות הינו 3 מעלות ל – 1000 רגל. ככול שהאוויר עולה ומתקרר, קטנה כמות אדי המים שיכול להכיל ולכן ככול שמתקרר יותר גדלה הלחות היחסית שבו. כאשר האוויר מתקרר לטמפ' נקודת הטל בה הלחות המוחלטת זהה ללחות המרבית שיכול להכיל, הגוש מגיע למצב רוויה – 100% לחות. במצב זה הופכים אדי המים לטיפות ומתחיל להיווצר בסיס ענן. המשך העלייה של גוש האוויר תגרום להמשך התעבות אדי המים ויצירת ענן. שינוי מצב הצבירה של המים מאדי מים לטיפות מים, משחרר חום כמוס ועל כן משתנה גם קצב ההתקררות ופוחת ל – 1.5 מעלות לכול 1000 רגל. תהליך הורדת גשם מענן. גוש אוויר עולה ומתקרר עד רוויה – נקודת הטל. אדי מים הופכים טיפות זעירות בגול 0.1 מיקרון. הטיפות הזעירות נמצאות בתנועה מחמת זרמי האוויר ומערבולות, מתנגשות זו בזו, מתלכדות סביב גרעיני התעבות (אבק, מלחים, פיח, חידקים, יודיד הכסף- "הזרעת עננים מלאכותית ע"י מטוסים או תנורים קרקעיים) וגדלות לגודל של כ – 2 מיקרון. או אז הן כבדות דיין כדי ליפול חרף הזרמים העולים. סוגי עננים – את העננים ממינים על פי צורתם וגובהם מעל פני הקרקע. חלוקת עננים לפי צורתם – עננים ערמתיים – קומולוס. (מלטינית – ערמה) – עננים בצורת ערמות. עננים שכבתיים – סטרטוס. (מלטינית – שכבה)- עננים המסודרים בשכבות. עננים שצורתם בין שכבתי לערמתי – סטרטוקומולוס. עננים גבוהים – צירוס. (מלטינית – נוצה). חלוקת עננים על פי גובהם – עננים נמוכים – עננים אשר בסיסם עד 8,000 רגל. לעננים בגובה זה אין קידומת. עננים בינוניים – עננים שבסיסם נע בין 8,000 ל –18,000 רגל. שם הענן יקבל קידומת "אלטו". אלטוקומולוס, אלטוסטרוטוס. עננים גבוהים – עננים שבסיסם מ- 18.000 רגל ומעלה. שם הענן יקבל קידומת "צירו". צירוקומולוס. צירוסטרטוס. קומולונימבוס – הענן המפותח ביותר והשלב המתקדם ביותר של ענן הקומולוס. ענן הקומולונימבוס הוא ענן ערמה מפותח במיוחד הממטיר גשמי זלעפות, ברד ומייצר סופות רעמים.  ערפל הערפל הוא תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל. ערפל ים – Sea Fog – נוצר כאשר טמפרטורת מי הים נמוכה ונושבת רוח קלה. אויר לח וחם יחסית הזורם מעל מי הים הקרים מתקרר ויורד מתחת לנקודת הטל, נוצרות טפות מים הגורמות לירידת הראות.  מזג אוויר באזורנו השפעת שקע ברומטרי בחורף על ישראל: לפני מעבר השקע – ישראל מושפעת מחזית חמה – הטמפרטורה עולה, הלחות היחסית יורדת, הרוח דרומית מזרחית עד דרומית, הלחץ הברומטרי יורד, יש עננות גבוהה ובינונית. לאחר שהחזית החמה עוברת חלה התבהרות, הלחץ מוסיף לרדת, האוויר עדיין חמים והלחות נמוכה. הרוח חגה לדרומית מערבית ומתחילה להתחזק לקראת כניסתה של החזית הקרה. בעת מעבר השקע – חזית קרה נכנסת לישראל מכיוון הים התיכון – הטמפרטורות יורדות באופן משמעותי, הלחות עולה (חודר אוויר ימי לח וקר יותר), עננות ערמתית מפותחת שגורמת לגשמים חזקים, סופות רעמים וברד, הלחץ הברומטרי עולה (בשל נוכחות של אוויר קר וכבד), הרוח חזקה וחגה מדרומית מערבית לצפונית מערבית. הגשם מתחיל קודם בצפון ומתפשט דרומה. לאחר שהשקע נע מזרחה ומתרחק מישראל – הרוח צפונית מערבית עד צפונית. הלחץ מוסיף לעלות, האוויר קר. הגשם נחלש, מתמעט אך מוסיף לרדת ואף יכול להגיע לדרום הארץ (לנגב) בשל הסעת ענני גשם לכיוון דרום ע"י רוחות צפוניות מערביות. העננות פחות מפותחת. מזג האוויר מתחיל להתייצב. ככל שהרוח תיעשה יותר צפונית אז הלחות תתחיל לרדת משום שיש פחות חדירה של אוויר ימי לח. בעונת החורף נעות רצועות האקלים מעט דרומה וישראל מושפעת יותר מהשקעים הברומטריים הנעים ממערב למזרח באירופה ובאגן הים התיכון. בהתאם לכך משתנה מזג האוויר לסירוגין, בתדירות של אחת לשבוע לערך, בין ימים שחולפים באזורנו שקעים ברומטרים לבין תקופות הביניים שמזג האוויר בהם בהיר. השקעים מגיעים בדרך כלל מכיוון צפון מערב ומביאים עננות וגשמים. הגשמים מורגשים בדרך כלל כשלושה ימים בצפון הארץ, יומיים במרכזה ויום אחד (אם בכלל) בדרומה. בעונות המעבר, האביב והסתיו, פוחתת תדירות מעברם של השקעים ומתקצר משך השפעתם. הרמה האזורית – רמה זו מאפיינת את חגורת הרמות הסובטרופיות והיא הבולטת שבהן. מקורה באיים האזוריים ועל כך נגזר שמה. הרמה האזורית אופיינית בעיקר בקיץ מכיוון שהימים והאוקיינוסים קרירים יותר לעומת היבשה, וכאמור אוויר קר נוטה לשקוע ולכן נוצרת רמה מעל האוקיינוס האטלנטי ומשפיעה גם כן על האיים אזורים, כחלק מחגורת הרמות הסובטרופיות כשלעצמן נוצרות משקיעות אוויר מעל הקטבים. לרמה הזאת תגובת שרשרת – הרמה שמוקדה הגדול ביותר באיים האזורים שולחת זרוע אל הים התיכון, משם נשלחת זרוע אלינו של לחץ גבוה הנקראת הרכס האזורי. רכס זה מתפשט עד לאזורינו ומשפיע על הדרום, שם הרוח השלטת בקיץ היא צפונית בעקבות כך בעוד בצפון הארץ ובמרכזה היא מערבית עד צפון-מערבית בהשפעת האפיק הפרסי.
שרב ההסעה הוא השכיח ביותר בישראל בעונות המעבר. שרב כזה מאופיין בזרימות דרומיות ומזרחיות בד"כ שמביאות עימן אוויר חם מהמדבריות. היות שבמדבר אין לחות – האוויר שמגיע הוא יבש מאוד. במצב כזה גם החוף מרגיש בשרב ולים כמעט אין השפעה עליו. המצב הסינופטי שממנו נגזר שרב ההסעה הוא בעיקר השקע השרבי. שקע שרבי – מערכת סינופטית קרקעית של לחץ נמוך (ברום הסמוך לקרקע). אופייני בעיקר באביב, מזג האויר הקשור אליו – שרב, לעתים רוחות חזקות עם סופות חול באזורים מדבריים. רוחות רוח היא תנועה אופקית של גוש אוויר. שני גושי אוויר סמוכים ובעלי הפרש לחצים ייצרו זרימת אוויר בניהם – מהלחץ הגבוה לנמוך. רוחות קיימות ברום ובקרקע. רוחות הנושבות מעל 18.000 רגל קרויות רוחות רום וחשיבותן לצרכי חיזוי מז"א וטיסות מסחריות. לרוחות קרקע חשיבות בשטחים רבים ובכללם חיזוי מז"א, טיסות ועוד. רוח קרויה על שם הכיוון המגנטי ממנו נושבת. לדוגמא : רוח הבאה ממזרח תיקרא "מזרחית" וסימונה 090. (מעגלים לספרת העשרות הקרובה). עוצמת הרוח נתונה בשתי ספרות כגון 15 שמשמעו עצמה של 15 קשר או מי"ש או קמ"ש. כוון הרוח נתון בשלוש ספרות כגון 090 ומציין מהיכן באה הרוח. הסימון של כוון ועצמה גם יחד – 090/15. (כוון משמאל ללוכסן. עצמה מימין). כוחות המשפיעים על הרוח: הפרש הלחצים – גרדיאנט הלחץ. ככל שהפרש הלחצים גדול יותר, גרדיאנט הלחץ חזק יותר, האיזוברים צפופים יותר והרוח חזקה יותר. עוצמת זרימת הרוח היא יחסית לכוח הגרדיאנט.  משטר רוחות וגלים במפרץ אילת – משטר הרוחות במפרץ אילת במרבית ימות השנה הוא של רוחות צפוניות בעוצמות משתנות. מאחר שהתפתחות הגלים היא תוצאה של אורך ומשך משב הרוח, גם בצפוניות חזקות במיוחד נשארים פני הים בחלקו הצפוני של המפרץ שקטים ורק הרחק בדרומו יתרוממו גלים. רוחות דרומיות. אלו אופייניות בעיקר לעונות המעבר ועלולות להתפתח ללא כל אזהרה מוקדמת לידי סופה שהופכת את הים לסוער מאוד בחוף הצפוני. רוח הבריזה (Breeze – משב) בריזה היא רוח מקומית, המתפתחת במהלך שעות היממה עקב הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשת. במהלך שעות היום, היבשה מתחממת בקצב מהיר בהרבה מהים, ועקב כך האוויר הסמוך לה מתרומם. הריק שנוצר מתמלא על ידי אוויר קריר יותר הנכנס מכיוון הים. בריזה זו מכונה ימית או יומית. תהליך הפוך מתרחש בשעות הלילה, עקב קירור מהיר של היבשה ביחס לים. תופעה זו מכונה בריזה יבשתית או לילית. התופעה מתקיימת עד גובה של כ – 2000 רגל ועל כן עלול להיות שמטוס מנמיך או מטפס יפגוש רוחות שונות בגובה נמוך ובגובה שמעל 2000 רגל. באזור המפגש שבין שתי הרוחות צפוי ערבול. 3בישראל הבריזה אופיינית לקיץ ומקיימת מחזור קבוע. בשעות הלילה קיימת רוח קלה מהיבשה לים.  בשעות הבוקר המוקדמות היא סובבת והופכת דרומית. במהלך היום הבריזה חגה למערבית בשעות הצהריים ולצפון מערבית בשעות אחה"צ וערב. עם שקיעת השמש בד"כ הרוח פוסקת כמעט מיד. שרקיה – (ערבית – מזרח) רוח מזרחית חמה ועזה באזורי החוף המזרחי של הים התיכון. באזור הכינרת היא גורמת לסערות ולגלים הנעים ממזרח למערב. רוח המלטמי – היא רוח צפונית ערה עד חזקה הנושבת בקיץ בים האגאי. הרוח נוצרת מהפרשי לחצים גדולים בין הצפון האירופאי הקריר לבין אזור כרתים הלוהט. למלטמי אחיות תאומות: הבורה בורה בים האיוני והמיסטרל בחוף הים תיכוני הצרפתי. רוח הבורה Bora רוח אנבטית רוח העולה מן העמקים אל ראשי ההרים. בשעות היום מחמת קרינת השמש ומפל הטמפ', חום העמקים גבוה משל ההרים ונוצרת זרימת אוויר עולה.  רוח קטבטית רוח היורדת מההרים לעמקים. בשעות הלילה מתקררים ראשי ההרים מהר יותר מאשר העמקים. האוויר הקר גולש לעמק ויוצר קרה.  גלים הנוצרים על ידי הרוח תאור גל נעשה על ידי הגורמים הבאים: אורך, מהירות, תקופה וגובה. הגל נשבר ברך כלל כאשר הוא מגיע ל 10% מגובהו. מהירות הגל נמדדת לפי הנוסחה – Frequency x Wavelength = Speed  הגלים הנוצרים על ידי הרוח מתחלקים לשנים גלי רוח וגלי גיבוע Swell גלי הרוח כוונם הוא עם כוון הרוח המקומית, ואילו גלי הגיבוע הם התנועה הגלית שנשארו לאחר הפסקת הרוח או לאחר שתנועתם עזבה את האיזור בו נוצרו . גלי הגיבוע היוצאים מאזור הסערה, יכול ויפגשו עם גלי גיבוע שנוצרו באיזור אחר, במקרה זה נראה את הגלים מופיעים מכוונים שונים. גלי הרוח כאמור נוצרים בהשפעת הרוח. ממדיהם של גלים אלה תלויים בעוצמת הרוח (וכוונה), ככל שהרוח חזקה יותר כן יגבהו הגלים אולם יעבור זמן גדול יותר בכדי שיגיעו לשיא התפתחותם. ממדי הגלים גדולים יותר במקומות בהם כוון הרוח לא משתנה כלומר במרחבי ים גדולים במקומות בהם האיזוברים ישרים. באוקינוס השקט, בגלל ממדיו הגדולים מתפתחים הגלים הגדולים ביותר. מהירות הגלים לעומת הרוח הגלים הנוצרים בתחילת פעולתה של הרוח מהירותם קטנה יחסית למהירותה של הרוח ואילו כאשר הרוח נחלשת מהירותם של הגלים גדולה ממהירותה.
מפות מז"א – מפות סינופטיות סינופטיקה היא התחום המרכזי ביותר בתורת חיזוי מזג האוויר. מקור המילה בצמד המילים synchronus – בו-זמני ו-optic – חזותי ופירושה ראייה בו-זמנית. ראייה זו מוקנית על ידי מפה סינופטית המציגה את מצב האטמוספירה בזמן נתון, על פני שטח נרחב. במפה זו מוצגים מערכות הלחץ להן השפעה מכרעת על מזג האוויר. המפות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: קרקע ורום. מפות קרקע – המציגות מערכות לחץ על פני הקרקע ועד 3000 רגל, באמצעות איזוברים – קווים שוי לחץ. מופקות בד"כ, כל 6  מפות רום – מציגה מערכות לחץ בגובה המוגדר במפה, באמצעות קווי גובה – איזוהיפסות – קווים שווי גובה בעשרות מטרים. משמשות מטוסים ומופקות עבור הגבהים:
|