פרק ראשון: פרשנות

פרק ראשון: פרשנות

רק ראשון: פרשנות

תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשמ"ג-1982*[1]

           בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

תק' תשע"ו-2016

           "ארגון מוכר" – גוף שמדינת הדגל הכירה בו ואישרה לו לבצע בשמה בדיקות ולהוציא בשמה תעודות לכלי שיט לפי אמנות בין-לאומיות של אימ"ו ולפי החקיקה הפנימית של אותה מדינת דגל בתחום הימי;

תק' תשע"ו-2016

           "חוק הספנות (כלי שיט)" – חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960;

תק' תשע"ו-2016

           "כלי שיט זר" – כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט);

תק' תשע"ו-2016

           "מדינת הדגל" – המדינה אשר במרשם כלי השיט שלה רשום כלי השיט הזר, ואשר את דגלה הוא מניף;

תק' (מס' 2)

תשמ"ה-1985

תק' תשס"ו-2005

           "מנהל הרשות" – מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא אצל לו סמכות דרך כלל או לענין מסוים או לסוג ענינים;

תק' (מס' 2)

תשמ"ה-1985

תק' תשנ"ד-1994

תק' תשס"ו-2005

           "המנהל" – סגן מנהל הרשות לענינים טכניים לגבי אניה, גוררת, ספינת נוסעים בשכר וספינת מכמורת, ולגבי כלי שיט אחר – הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ומעגנות ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה;

תק' תשע"ו-2016

           "חברת סיווג" – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין-לאומי (IACS);

תק' (מס' 2)

תשמ"ה-1985

תק' תשס"ו-2005

           "מפקח" – מי שנתמנה בידי מנהל הרשות לפי סעיף 3 לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973;

תק' תשס"ט-2009

           "מפקח כלי שיט" – מי שמנהל הרשות מינה, לעניין כלי שיט למפקח –

(1)  במינוי כללי, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:

(א)   הוא בעל תעודת הסמכה של רב חובל או קצין מכונות ראשי;

(ב)   הוא בעל תעודת הסמכה של קצין רדיו ואלקטרוניקה ושירת באניית הצי הסוחר הישראלי בתפקיד כאמור במשך שנה לפחות;

(ג)   הוא בעל תעודת הסמכה של קצין חשמל דרגה א' או קצין חשמל דרגה ב' ונתקיימו בו שני אלה:

(1)  המציא תעודה שהכיר בה מנהל הרשות המעידה על היותו הנדסי חשמל או מהנדס מכונות;

(2)  שירת באניית הצי הסוחר בתפקיד קצין חשמל במשך שלוש שנים לפחות, שמתוכן שנה אחת לפחות באניית הצי הסוחר הישראלי;

(2)  במינוי מסויג לגבי סירות, ספינות וארבות או לגבי סניטציה וציוד רפואי, ובלבד שהוא בעל ידע וניסיון מספקים בתחום הימי, להנחת דעתו של מנהל הרשות;

תק' תשע"ו-2016

           "מנהל אגף הנדסה" – מנהל אגף האחראי על תחום הנדסה ותפעול נמלים ברשות הספנות והנמלים, או מי שהוא הסמיך לכך;

תק' תשע"ו-2016

           "משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

           "כלי שיט" – אניה, ארבה, ספינה או סירה;

תק' (מס' 2)

תשמ"ח-1987

           "אניה" – כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 או שארכו המרבי עולה על 24 מטר, לפי הענין;

תק' תשס"ד-2004

           "אניית נוסעים קטנה" – אניה שתפוסתה ברוטו אינה עולה על 500 טון ואורכה המרבי אינו עולה על 36 מטרים, המסיעה או מיועדת להסיע בשכר עד 220 נוסעים במימי החופין של ישראל, ובים סוף – צפונה מקו רוחב 29 מעלות 27 דקות צפון;

           "ארבה" – כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה;

           "ארבה שומטת" – ארבה השומטת את מטענה דרך התחתית;

תק' תשע"א-2010

           "אופנוע ים" – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, שהפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו באמצעות מוט רוחבי;

           "גוררת" – כלי שיט שנתמלאו בו כל אלה:

(1)  המנהל אישר אותו ככשיר לשמש גוררת;

תק' (מס' 2)

תשמ"ח-1987

(2)  תפוסתו אינה עולה על 500;

(3)  עצמת המנועים המשמשים להנעת כלי השיט עולה על 370 קילווט;

תק' תשע"א-2010

           "מכלית גז" – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת גז בצובר במצב צבירה נוזלי או להובלת מוצרים אחרים המפורטים בפרק 19 של קודקס של אימ"ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;

תק' תשס"ב-2002

           "מכלית כימיקלים" – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו לנשיאת חומר מן החומרים המפורטים בקודקס מספר 3 ומספר 4 שבתוספת השבע עשרה;

תק' תשס"ב-2002

           "מכלית שמן" – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת שמן;

           "ספינה" – כלי שיט שאינו אניה או ארבה וארכו המרבי עולה על 7 מטר, למעט כלי שיט המונע במשוטים בלבד;

תק' תשס"ד-2004

           "ספינה מכמורת" – ספינה המשמשת לדיג מכמורת;

           "ספינת מפרש" – ספינה המונעת על ידי מפרשים;

           "ספינת מנוע" – ספינה המונעת בכח מנוע חיצוני או פנימי;

תק' תשנ"ד-1994

           "ספינת נוסעים בשכר" – ספינה המסיעה או המיועדת להסיע יותר משנים עשר נוסעים בשכר;

           "סירה" – כלי שיט שאינו אניה או ספינה או ארבה;

           "סירת משוטים" – סירה המונעת בכוח משוטים בלבד;

           "סירת מפרש" – סירה המונעת בכוח מפרשים;

תק' תשס"ח-2008

           "סירת מנוע" – סירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי לרבות אופנוע ים כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998;

תק' תשמ"ה-1985

תק' תשע"ו-2016

           "כלי שיט ישראלי", בפרק השנים עשר לתקנות אלה ולענין איסור ומניעת השטתו בהיותו מחוץ לישראל – כלי שיט הרשום בישראל לפי חוק הספנות (כלי שיט), ולכל ענין אחר – לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או שהופטר ממנו וכן כל כלי שיט אחר שהוא בבעלותו של תאגיד ישראלי כהגדרת מונח זה בחוק האמור, או של אזרח ישראלי, או של תושב קבוע בישראל, או בשליטתו של אחד מאלה; לענין זה, "שליטה בכלי שיט" – לרבות הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו, או הזכות להורות, במישרין או בעקיפין, לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי השיט;

           "חפרת" – ארבה המשמשת בסיס למיתקן חפירה תת-ימי והמיתקן מוצב ארעית או בקביעות;

           "בעל" – לרבות סוכן או מי שרשום בפנקס הרישום כבעל כלי השיט וכן מי שכלי השיט נמצא בחזקתו או בשליטתו;

           "האמנה" – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים 1974, אשר נחתמה בלונדון ביום 1 בנובמבר 1974 ואשר ישראל צד לה;

תק' תשס"ד-2004

           "האמנה להכשרה והסמכה" – האמנה הבין-לאומית בדבר תקנים להכשרה, להסמכה ולקיום משמרות ליורדי ים (STCW), משנת 1978, שערך ארגון הספנות הבין-לאומי, כפי שתוקנה בשנת 1995, אשר ישראל צד לה, המופקדת לעיון הציבור במשרד המנהל בחיפה ובמשרד התחבורה בירושלים;

           "האמנה לקווי טעינה" – האמנה הבינלאומית לקווי טעינה 1966, אשר נערכה בלונדון ביום 5 באפריל 1966;

           "נוסע" – כל אדם הנמצא בכלי שיט, למעט קברניט וכל אדם אחר המשרת או מועסק בתפקיד כלשהו בכלי השיט;

           "ימאי" – אדם המשרת בצוות כלי שיט והוא מחזיק בפנקס ימאי או תעודת משיט שניתנו לו או שהוכר בהם בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973, והתקנות שהותקנו על פיו;

תק' תשס"ח-2008

           "מיתקן ימי" – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון שובר גלים, רציף, מצוף, כלוב לגידול דגים, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;

תק' (מס' 2)

תשמ"ח-1987

           "מסע בין-לאומי" – מסע מכל מקום במדינה אחת למדינה אחרת לרבות מסע מכל מקום בישראל למרחק העולה על חמישה עשר מילין ימיים אל מחוץ למימי החופין;

           "מסע לאומי" – מסע שאינו בינלאומי;

           "רשיון שיט" – תעודה אשר ניתנה לכלי שיט בהתאם לתקנות אלה;

           "אימ"ו" – הארגון הבינממשלתי לעניני ספנות שישראל חברה בו;

תק' (מס' 2)

תשמ"ה-1985

תק' תשס"ד-2004

           "קודקס של אימ"ו" – הקודקס הבינלאומי הימי או החלטת אסיפה של אימ"ו (IMO Resolution) המתאימים לענין, כמפורט בתוספת השבע- עשרה;

תק' תשע"ז-2016

           "שטעון" – העברת מטענים שיעדם או מקורם אינו בישראל מאנייה לאנייה בנמל לרבות מטענים שנפרקו מאנייה באחד מנמלי חיפה, אשדוד או אילת והועברו ישירות לנמל אחר מנמלי חיפה, אשדוד או אילת לצורך הטענתם על אנייה והעברתם באמצעותה;

תק' תשס"ב-2002

           "שמן" – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי ותזקיקיו, ולמעט שמנים מהחי והצומח;

תק' תשע"א-2010

           "שמן עמיד" – (נמחקה);

           "תאונה ימית" – מקרה של נזק בכלי השיט הפוגע, או עשוי לפגוע, בכושר השיט שלו או בבני אדם הנמצאים בכלי השיט או מחוצה לו והנובע מכלי השיט, כמפורט בפרק השנים- עשר לתקנות אלה;

תק' תשע"ו-2016

           "קברניט" – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט);

תק' תשס"ד-2004

           "צוות בטיחות" – מספר מזערי של אנשי צוות בדרגות הסמכה שונות כמפורט בתקנות הספנות (ימאים), התשס"ב-2002, בתקנות הטלגרף האלחוטי (ריזיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987, או בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998, החייבים להיות בכלי שיט לשם הבטחת השטתו הבטוחה, כפי שנקבע בתוספת השניה או כפי שהורה המנהל במסגרת הסמכויות המסורות לו על פי תקנות אלה;

תק' תשס"ד-2004

           "צוות משלים" – אנשי צוות נוספים על צוות הבטיחות הקבוע לכלי שיט, במספר ובדרגה שהורה עליהם הקברניט או בעל כלי השיט, בהתאם להוראות תקנה 26ב;

תק' תשס"ח-2008

           "ציוד בטיחות" – ציוד, מערכות ומיתקנים שכלי שיט צריך שיהיה מצויד בהם לצורך הפלגתו הבטוחה, ולצורך הבטחת חייהם ובריאותם של בני האדם המפליגים בו, לפי צורכי השיט של כלי השיט; לעניין זה, "צורכי השיט" – לרבות ייעוד כלי השיט, ממדיו, מבנהו, תחום השיט, שעות השיט, סוג הסמכת הקברניט, צוות הבטיחות, מספר הנוסעים והצוות המרבי, משך ההפלגה, וסידורי האוטומציה, המיתקנים והציוד המיוחד של כלי השיט;

תק' תשס"ד-2004

           "תקנות הבניה" – תקנות הספנות (כלי שיט) (בניה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס"ב-2002.